א פייג לפורים
בין החפצים שהובאו מהמחנות להר ציון היו 3 ספלים פגומים, בהם אגרו שלושה גיבורי רוח את דמעותיהם לקיים בהם את מצוות בוראם:
ר' שלמה – לקידוש בשבת.
ר' יוסיל ל"שפוך חמתך" בליל הסדר של פסח
ור' פנחס למשלוח מנות בפורים בעת הסעודה של פורים.
למרות בדיחות הדעת ששררה ליד השולחן העלה הממונה את מעשה גבורתו של ר' פנחס וסיפר את המעשה שקרה באחד המחנות בפולין בשנת תש"ג.
"אצבע משולשת" (הבוהן בין האצבע והאמה) נקראת בהלצת העם באידיש "א פייג" שמשמעה גם: תאנה, על שום שנראית כתאנה. הביטוי מזכיר את הפסוק בשיר השירים: "התאנה חנטה פגיה". התאמה "א פייג", מביעה למעשה אפס, כלום. כשרוצים להראות למי שהוא שאין מתחשבים בבקשתו מראים לו את "תאנת הפייג" ואומרים לו תקבל "א פייג" כלומר: כלום, אפס, רק שם מדומה לבד. זהו בטוי עממי שריח הלצה נודף ממנו והוא זכה ובמחנה אושביץ הפך למעשה רציני כשר' פנחס קיים בו ובכוס הדמעות את מצוות משלוח מנות כדת וכדין.