החביב לקב''ה
ר' לוי שדרש בזכותו של השטן משל עצמו דרש.
דומה היה ר' לוי לאיוב, כיוון שהיה איש תם וישר וירא אלוקים. וכשמת ר' לוי אמר עליו אבוה דשמואל, למה היה ר' לוי בן סיסי דומה? למלך שהיה לו כרם, והיו בו מאה גפנים שהיו מניבים כל שנה ושנה מאה חביות של יין. עמד אותו כרם על חמישים גפנים, עמד על ארבעים גפנים, עמד על שלשים גפנים, עמד על עשרים גפנים, עמד על עשרה גפנים, עמד על גפן אחד והיה מניב מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו מכל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקב"ה מכל אדם הדא הוא דכתיב "כי זה כל האדם". ורבי לוי ידע את ערכו.
רבותינו מספרים, שפעם עלו צבאות רומא להחריב את עירו. נטל רבי לוי ספר תורה עלה לראש הגג ואמר: רבון העולמים! אם בטלתי מילה אחת מספר תורה זה, יעלו הצבאות, ואם לא, ילכו להם, מיד הלכו ל הם.
ופעם אף הטיח כבן בית כלפי מעלה - היה זה בשנת בצורת. גזר תענית והגשם לא ירד, התעטף בטליתו ופנה כלפי מעלה: רבש"ע: עלית למרום ואין אתה מרחם על בניך? מיד ירד גשם.
ר' לוי שידע את ערכו ואת חיבתו של המקום אליו, חשש מהשטן שיעמידו בנסיון
כמו שעשה לאיוב ולאחרים, וכשלא התגרה בו השטן והניחו בשלום לימד עליו זכות ואמר שרגזו על איוב היה מחיבתו לאברהם.