זמנה של מצוות הקהל ב
רמב''ן: ואין דבריהם נכונים
הרמב"ן חולק על האבן עזרא, תוך שהוא מסביר כי שורש טעותו היא טעות ה"מדקדקים" לפרש את מקץ כקצה, כלומר לא רק כסוף אלא גם כהתחלה:
"וטעם "מקץ": אמר רבי אברהם (אבן עזרא): "מתחילת השנה" וכן אמרו המדקדקים כולם. כי הראש והסוף יקראו "קצה" שכל דבר יש לו שתי קצוות. וכעניין שכתוב: "מן הקצה אל הקצה" "על שתי קצותיו" "על ארבע קצותיו", ואין דבריהם נכונים אצלי כי ראש שבע שנים הוא השנה הראשונה הקצה שנקרא בהם ראש. ואלו אמר הכתוב מקץ השנה השביעית היה דברם נכון". (דברים ט"ו, א').
לעומתו מסתמך האברבנאל על גירסה שמצא לדבריו במסכת סוטה פרק ז'. ואולם מן הגמרא שבידינו אין לו על מה לסמוך ויתכן שלפניו היתה גירסה אחרת. דעותיהם של אבן עזרא ואברבנאל הן דעת מיעוט. יתכן גם שחכמים אחרים שקדמו להם סברו כמותם ורמז לכך במדרש "פסיקתא זוטרתא" המבקש לשרש דעה מוטעית:
"למדנו ש"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" ו"מקץ" שנאמר בירמיהו ל"ד י"ד ["מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים..."] ו"מקץ" האמור כאן [ במצוות "הקהל"], כולם סוף שבע שנים. וכן "מקץ שנתיים ימים" (בראשית מ"א א') וכן "ויהי מקץ ארבעים שנה" (שמואל ב' ט"ו) – להוציא מלבן שאומר: "מקץ", הוא "תחילה" – שאין ממש בדבריהם".
(מדרש "לקח טוב" פרשת וילך).
רבינו בחיי: ''מקץ'' הוא מלשון קץ כלומר סוף
רבנו בחיי מסביר מהי משמעות המלה "מקץ":
"ופירוש "מקץ": מסוף. וכן כל לשון "קץ" האמור בתורה עניינו – סוף. כלשון: "קץ כל בשר בא לפני" (בראשית ו' י"ג) והכוונה: בסוף השבע שנים, כלומר אחר שיעברו השבע שנים לגמרי. וזהו: "בשמינית" בחולו של מועד של חג הסוכות" (סוטה מ"א) אבל מה שכתוב במצוות השמיטה (כוונתו כאן לשמיטת כספים): "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (דברים ט"ו, א') פירושו: מסוף שבע שנים, ויהיה הסוף הזה מכלל השבע, לא שיעברו השבע.
וכן אמרו רבותינו ז"ל (ערכין כ"ח:) "שביעית אינה משמטת אלא בסוף" והוא שקיעת החמה של מוצאי שביעית ואם כן הקץ שנאמר כאן [ב"הקהל"] והנאמר בשמיטה – הכל אחד. וזה לשון סוף הוא, אלא שה"קץ" האמור כאן [ב"הקהל"] הוא חוץ למספר שבע [=לאחר סוף שבע השנים, בסוכות] [וה"קץ"] האמור בשמיטה הוא מכלל [בתוך, ברגע סיום] השבע".
(רבנו בחיי על התורה, וילך).
רמב''ן: רבותינו ראו וקיבלו
הקהל בחג הסוכות של השנה השמינית
הרמב"ן מבהיר כי חז"ל מעיד ים, מראיה ומקבלה, כי הקהל נערך בסכות של השנה השמינית וכי פירוש המלה מקץ הוא לאחר השנה השביעית:
"... והנה הדרך הזה [של אבן עזרא] היה נראה כי פירש הכתוב האחד "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות" שיהיה כמו כן בשנת הקץ בחג הסוכות. בראש אותו השנה שנאסרה בה לחרוש ולזרוע שהיא שנת השמיטה, אבל לא נוכל לומר כן, כי רבותינו קבלו וראו שהיה ההקהל בחג הסוכות של השנה השמינית, היא השנה שאחר השמיטה"...
(רמב"ן דברים טו א).