טיפוח זכר הקהל בימינו
משנת תש"ו הוחל בקיום מעמדים של "זכר הקהל" בירושלים. הגדול במעמדים התקיים בירושלים בשנת תשמ"ח. אולם עדיין לא הפך המעמד הזה לנחלת כלל ישראל.
הצעה לניהול זכר הקהל בימינו
להלן שורה של קווי יסוד ורעיונות כלליים המיועדים לטפח את מעמד זכר הקהל בימינו ולהפכו לענין מרכזי של אחדות העם.
א) האחראי: ועד מנהל ציבורי
האחריות למעמד "זכר להקהל" תהיה בידי ועד מנהל ציבורי מיוחד. במשך השנים שלפני השמיטה יטפל הועד בהכנות, בתכנים ובניהול המעמד.
בוועד ה מנהל יהיו מיוצגים הרבנות הראשית לישראל, משרד הדתות ומשרדי ממשלה אחרים, גורמי החינוך היהודי בעולם ובתפוצות, ארגונים יהודיים מרכזיים בעולם ועוד.
ב) היעד: שבת לד' גם בימינו
בטרם עלינו מארצנו היו עמנו עם של איכרים ועל כן ניכרה שנת השמיטה ונתייחדה מיתר השנים. עובדי האדמה השובתים יכלו להקדיש את השנה כולה ללימוד התורה ובכך לקיים אותה כשנת "שבת לד'".
בימינו רק מעטים מאזרחי המדינה חיים על עבודת האדמה. רובו המכריע של הישוב מתגורר וחי בערים גדולות ולא ישבות ממלאכתו בשנת השמיטה. בכל זאת יש לנסות ולשוות גם בימינו לשנה השביעית אופי של שנת שבתון לד' שיהיו בה מרכיבים של לימוד, השתלמות ועיון רוחני עד לשיאם במעמד זכר להקהל.
ג) אפשרות: שנת שבתון במקומות עבודה שונים
אחת האפשרויות היא להרחיב את מושג שנת השבתון, המקובל בעולם האקדמאי ובמוסדות הרפואה והחינוך ולהחילו גם על מגזרי תעסוקה אחרים. יתכן שאי אפשר להשבית מעבודתם מגזרים שלמים, אך לפחות יש לשאוף להקטין בשנת השמיטה את מספר שעות העבודה. ראוי להחליט על ימים אחדים בשנה כימי לימודים. כל העובדים במשך הישראלי יוכלו במהלך שנת השמיטה, להתמסר לעניינים שברוח, ובכך לקיים גם בימינו את אחת המטרות העיקריות שהתורה הועידה לשנה השביעית, שותפים נאמנים לרעיון הזה צריכים להיות ארגוני העובדים השונים וארגוני המעסיקים.
ד) עליה לרגל מחו"ל ללמוד בארץ
שנת השמיטה מתאימה מאין כמוה גם להבאת קבוצות של יהודים מחו"ל לעליה לרגל ולימוד תורה והכרת מצוות הארץ.
העלייה לרגל בימי קדם סייעה לגבש את העם ולאחדו. ההימנעות מעליה לרגל היא שגרמה לגלותם של עשרת השבטים, ולניתוקם מגוף האומה (גיטין פ"ח ע"א). בדורשו את הפסוק (תהילים קכ"ב) "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" אמר רבי יהושע בן לוי: "עיר שעושה כל ישראל חברים" אלא מעתה אפילו כל ימות השנה? אמר רבי זעירה, ובלבד שבשעה ששם עלו שבטים" (ירושלמי חגיגה פרק ג' הלכה ו').
ה) נושא מיוחד לכל שנת שמיטה
כפי שחז"ל העניקו לשבתות השנה אופי מיוחד משלם באמצעות פרשות השבוע ובכך הביאו ליצירת אורח חיים יהודי אחד ומאוחד בארץ ובכל הגלויות, כך יש גם לקבוע לכל אחת משנות השמיטה נושא מיוחד מרכזי ומוגדר.
נושא כזה יאחד את כל העם סביבו ולכן מן הדין שיותאם לצורכי השעה ולמצב העם באותה תקופה. את נושא השנה ילמדו באופן שיטתי במוסדות החינוך וההוראה וכן בכינוסים, הרצאות ובדרשות הרבנים, בארץ ובתפוצות. דפי לימוד יופצו ע"י הוועד המנהל ובהם נושאים, נקודות לעיון ולימוד, רשימות ביבליוגרפיות ועוד.
איחוד העם במרכז המעמד הראשון של זכר להקהל – תש''ו
רעיון הנושא המרכזי מומש לראשונה במעמד "זכר הקהל" הראשון אשר התקיים בהשראה עוד לפי קום המדינה, בשנת תש"ו. אז נקבע, כנושא מרכזי ענין איחוד העם, כלומר אחדות המאבק של הישוב היהודי נגד השלטון המנדטורי ופעולתו למען פתיחת שערי הארץ לשארית הפליטה.
רעיון השלום במרכז המעמד השני – תשי''ג
מעמד "זכר הקהל" השני אשר התקיים לאחר הקמת המדינה, בשנת תשי"ג, הוקדש לרעיון השלום. במסגרת זאת בוטאה השאיפה הנצחית לגאולה ע"י מלכות בית דוד כנבואת ישעיהו: "ויצא חוטר מגזע ישי... ושפט בצדק דלים, וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה'" (ישעיהו יא א-ט).
אף שהמעמד הזה הוקדש לרעיון השלום הוא עמד בסימן מערכות מלחמת השחרור.
באותה שנה חודשה גם התפילה לשלום העולם אשר קבעוה וחיברוה הרבנים הראשיים. היא נאמרה בהר ציון, ובהשתתפות נציגי עמים שונים והיא נאמרת מאז במעמד "זכר הקהל".
ההנהגה בישראל במרכז המעמד הגדול – תשמ"ח
המעמד הגדול והמרהיב בשנת תשמ"ז ברחבת הכותל המערבי הוקדש לנושא "דרכי ההנהגה בישראל".